דיני ירושה – מידע חשוב!

דיני הירושה הם תחום משפטי העוסק בעיזבונו (כלומר – מסת הרכוש שהייתה בבעלותו עד מותו) של אדם לאחר פטירתו. תחום זה מסדיר את אופן חלוקת רכושו של האדם, בין אם בחר להורות מהי דרך החלוקה, ובין אם השאיר זאת לברירת המחדל החוקית, שהיא חלוקה על פי דין. דיני הירושה אומנם מוסדרים בחקיקה ישראלית, אך עדיין, אפילו אם קיימת צוואה ספציפית למנוח, יכולים ענייני העיזבון להגיע לכדי וויכוחים בין המועמדים לקבלת הירושה (לרוב מדובר בבני משפחה, אך לא רק, במידה ומדובר בצוואה). כמו כן במקרי קיצון ובתחומים אפורים, יש צורך ממשי בהתערבות משפטית, למרות ההסדרה החוקית הקיימת.

מכאן, במאמר זה נסקור: מהו חוק הירושה המסדיר את דיני הירושה ואת חלוקת העיזבון, מהי ירושה, מהי צוואה ומהו צו קיום צוואה או ירושה. נעיר כי מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות, ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה. 

החוק הישראלי העוסק בירושות - חוק הירושה: 

חוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), הינו החוק המסדיר את חלוקת עזבונו של נפטר ליורשיו, על פי ברירת מחדל חוקית והיא ירושה ליורשיו על פי דין או לפי צוואה, שהיא בקשתו של הנפטר לפני מותו, כמתואר בסעיף 2 לחוק הירושה: "היורשים הם יורשים על פי דין או זוכים על פי צוואה; הירושה היא על פי דין זולת במידה שהיא על פי צוואה".

חוק הירושה מסדיר את הנושאים הבאים: מתי צוואה תיחשב לתקפה ותקינה, כיצד להגיש בקשות לקבלת עזבון הנפטר, מהן סמכויותיו של ביהמ"ש לענייני משפחה לגבי צוואות וירושות, מהן סמכויותיו של הרשם לענייני ירושה) ועוד.

מהי ירושה:

סעיף 1 לחוק הירושה מגדיר מהי ירושה על פי דין: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". על פי חוק הירושה, יורשיו של נפטר על פי דין, הינם ילדיו אשר מקבלים מחצית הירושה, ובן זוגו המקבל את החצי השני, וזאת בהתאם לסעיף 10 לחוק הירושה: "יורשים על פי דין הם (1) מי שהיה במות המוריש בן-זוגו (2) ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי הוריו וצאצאיהם (בחוק זה - קרובי המוריש).". סעיף זה מתאר את עיקרון ה"פרנטלות". נסביר - אלו הן מעגלי הקרבה בחלוקת עזבון. כאשר אדם נפטר ואינו מותיר אחריו ילדים או אישה, אזי "מתרחקים" לחלוקת עזבונו, להוריו ואחיו וכך הלאה. במידה ונפטר אדם ערירי, אזי עזבונו יועבר לאוצר המדינה. נדגיש כי החוק מכיר בבני זוג ידועים בציבור ולאו דווקא בבני זוג נשואים בלבד, כפי שמקובל בחקיקה בתחומים אחרים. 

מהי צוואה:

צוואה הינה מסמך משפטי, שבו מצווה אדם על חלוקת עזבונו, שלא על פי ברירת המחדל המתוארת בחוק הירושה, אלא לפי בחירתו ורצונותיו החופשיים. מטרת מסמך הצוואה היא ליצור הסדרה רכושית לאחר מותו של המצווה, וזאת על מנת למנוע ויכוחים משפחתיים שלעיתים צצים בנוגע לירושה לאחר מותו של אדם. חשוב לציין כי הצוואה גוברת על כל מסמך והתחייבות אחרים (לדוגמא, הסכם ממון או גירושין), לרבות חוק הירושה. 

חשוב לבצע את הצוואה כדין, בהתאם לאמור בחוק הירושה, מכיוון שאחרת היא תיחשב כלא תקפה ותאלץ את הנהנים מהצוואה, לפנות לירושה על פי דין. קיימים ארבעה סוגים של צוואות מוכרות, בהתאם לחוק הירושה, וזאת על פי סעיף  25 לחוק הירושה. הצוואות הן: צוואה בכתב, צוואה בפני רשות, צוואה בפני עדים וצוואה בעל פה (או בכינויה "שכיב מרע" , והיא חריגה רק למצבים בהם המצווה נמצא בימיו האחרונים). 

צו קיום ירושה או צוואה:

לאחר פטירתו של אדם וכדי לממש את זכות הירושה או את הצוואה שהותיר, תחילה יש לפנות בבקשה לקיום צו לרשם הירושה. לבקשה תצורף הצוואה במידה וישנה, או אסמכתאות בנוגע לבני משפחה (לעיתים יהיה צורך להוכיח זוגיות או ילד לא מוכר). 

לאחר הגשת הבקשה, רשם הירושה יפרסם ידיעה אודות הבקשה, כדי לאפשר לצדדים שלישים להתנגד לבקשה (לדוגמא, בני משפחה נוספים לירושה שיכולים להתגלות, בצוואה – צוואה עדכנית יותר או הוכחת אי תקינות הצוואה שהוצגה). במידה ולא קיימים מתנגדים ורשם הירושה מוודא את תקינות הממצאים שמופיעים לפניו, הוא ינפיק צו ירושה או צוואה ויאפשר את חלוקת העיזבון. אחרת, יעבור הנושא לבית המשפט לענייני משפחה לבירור וקבלת החלטות. 

סיכום: 

בכל הנוגע לדיני הירושה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין לענייני משפחה. האחרון יוכל להסביר את ההליכים הקיימים ואת ההשלכות שלהם, וכן לוודא את תקינות המסמכים ולבדוק כי הם מפורטים דיים, כדי לא להגיע לכותלי בית המשפט. במידה ויש צורך בבירור משפטי, הוא יוכל להופיע ולייצג, תוך היכרות ובקיאות בערכאה המשפטית.